על צג הפלאפון שלי הופיעה שיחה ממספר לא מזוהה.

״שלום, אני מדבר עם אופיר?״ שאל אותי קול בלתי מזוהה.
״מדבר, מי זה?״ עניתי לו.

״זה השליח מ ZER4U, יש לי משלוח בשבילך, אתה בבית?״

״כן אחי בוא תעלה״ לכולם אני קורא אחי, גולנצ׳יק בנשמה.

שיגיע מהר אני אומר לעצמי, נכון זו יום הולדת אבל שנ״צ שישי עולה על הכל. ומי שולח לי פרחים אני תוהה לעצמי, קיבלתי את המתנות שלי בארוחת הצהריים עם המשפחה שלי.

נקישות נשמעות בדלת, יופי הוא לא דפק לי את השנ״צ. פתחתי את הדלת, מולי עומד השליח עם זר ענק של וורדים אדומים מהממים ובקבוק למברוסקו יוקרתי. מי זה משקיע בי ככה? איזו הפתעה ליום הולדת. לקחתי את הזר והיין ונתתי לשליח טיפ.

פתחתי את הברכה שהוצמדה לזר, בהתחלה חיפשתי שם, מי שלח את זה לעזאזל?! לא מצאתי שום שם, רק רמז שזו בחורה, ושאם זה מצא חן בעיני אשלח רמז. האמת לא היה לי מושג מי זו ולמי אני אמור לשלוח רמז, אבל כן התמלא לי הלב בגאווה, פעם ראשונה שבחורה מפתיעה אותי בצורה כזו. המשכתי לחקור וקראתי את הפתק עוד פעם, פעמיים. בין השורות קלטתי כמה רמזים מפוסטים שפירסמתי בבלוג הכתיבה שלי.

״זו מישהי שעוקבת אחרי״ צעקתי לעצמי מהתרגשות אחרי שקלטתי את העניין. ואהבתי ממש אהבתי את ההפתעה הזו. היא רצתה רמז אז אשלח רמז. סידרתי את הזר והיין יפה אחד ליד השני, צילמתי והעלתי את התמונה לפייסבוק עם הכיתוב:

״אין לי שמץ מי את אבל תודה רבה אלמונית 🙏🏻
רצית סימן, אהבתי מאוד❤️״

וכמו בוזי׳ הרצוג במצבי לחץ, נכנסתי למיטה, שנ״צ שישי זה חובה כבר אמרתי?

שעתיים אחר כך אני פוקח עיניים, מביט בצג הפלאפון בתקווה לקבל תשובה מי זו האלמונית שהפתיעה אותי ככה. רואה שיש הודעה שלא נקראה בפייסבוק. פותח.

״מזל טוב. אגב היה אמור להיות עם זה בלון.״

הערב בטו׳ באב נחגוג בדיוק ארבעה חודשים. עברנו לגור ביחד ואנחנו מתכננים את העתיד שלנו.

הייתי רווק עם מוגבלות וחיפשתי זוגיות הרבה זמן. כל המשפחה והחברים שלי ידעו כמה אני נואש. ניסיתי למצוא את מזלי בפייסבוק. בטינדר. מה לא עשיתי. בסוף התמכרתי להורוסקופ, רק שם קיבלתי הבטחה למצוא אהבה. זוגיות ודייטים נראו לי כאילו נלקחו מעולם של אנשים אחרים. לא הצלחתי להגיע לדייטים, כל פעם נפסלתי פעם אחר פעם בגלל המוגבלות שלי.

לפני ארבע וקצת שנים בעצת חבר קרוב פירסמתי פוסט בפייסבוק. שפכתי את הלב והנשמה, ביקשתי מהרשת לעזור לי לשבור את תקרת הזכוכית הזו. והרשת נענתה בענק והפוסט הפך לוויראלי והפניות החלו לזרום, היו דייטיים ומערכות יחסים. למדתי המון על עצמי, מה אני מוכן לקבל בזוגיות ומה לא. למדתי שגם עם המוגבלות אני לא צריך להתפשר על בת הזוג שאני רוצה. היו רגעים קשים בדרך הזו, רגעים של שבירה. אולי נפסיק לחפש? אולי נחיה לבד עד הסוף? רגעים שאתה אומר לעצמך למה אני צריך את זה? למה אני עושה את זה לעצמי?

למרות כל הרגעים האלה, לא הפסקתי, לא התייאשתי. היה לי קול בתוך הראש שאמר לי כל הזמן ״זה מגיע לך, אתה שווה לכל אחד ואחת.״ המשכתי לנסות ולנסות עד שאצליח ואגשים את החלום שלי, לבנות זוגיות טובה ובריאה שמבוססת על חברות, להקים משפחה ולהביא ילדים.

בחרתי לפתוח בכנות את הסיפורים שלי כלפי העולם הרחב, לתת נקודת מבט למציאות האמיתית של גבר נכה בעולם הזוגי, ההצלחות והכישלונות.על מנת לפעול לחברה צודקת, אוהבת ומכילה את האחר והשונה ממנה. על מנת שהדור הבא של גברים ונשים עם מוגבלות לא יעברו את המכשולים שליוו אותי בדרך להגשמת החלום שלי.

זה הגיע אלי בענק, הסיפור הזה הוא מסר לכל הרווקים/ות עם מוגבלות, שצריך להאמין, שמגיעה לנו אהבה כמו כל אדם אחר. שהאהבה יכולה להגיע אלינו בהפתעה מכל כיוון.

חג אהבה שמח

אופיר דהן