לפני שנתיים נכנסתי פעם ראשונה לסטודיו של צלם מקצועי. זה במסגרת צילומים למועדון צרכנות לאנשים עם מוגבלות. היה לי ממש כיף אבל הדבר שהיה לי הכי קשה שם זה לחייך.

את נורית הכרתי בסדנת כתיבה של רן שריג והפכנו לחברים בפייסבוק. כל פעם נדהמתי מהכישרון והייצירתיות שלה. אחרי שהצטלמתי בתערוכה לאנשים עם מוגבלות ידעתי שאני כוסית ורציתי בוק משלי וישר ידעתי למי לפנות אבל אז הגיע הסגר ודחינו את הצילומים.

השבוע נכנסתי לסטודיו של Nurit Atsmon המוכשרת בטירוף. אתי לצידה. שתיהן מציחיקות סטנדאפיסט שאמור להצחיק אותן. שהיא שלחה לי את התמונות אתמול אמרתי לה דבר אחד:

תודה שגרמת לי להתאהב בעצמי מחדש!

אופיר דהן מהדורה מוגבלת סטנדאפ