המשפט הזה נאמר לי בכל כך הרבה צורות לאורך השנים. בשיקום אחרי ניתוח, בפציעה מסוימת שהשביתה אותי, חזרה לכושר גופני ועוד. הקטע שאני בכלל לא יודע לרכב על אופניים, מעולם לא הצלחתי, ניסיתי בלי גלגלי עזר, סיימתי במיון מול רופא שאמר לי שאני תיק תק חוזר לאופניים.

לא הצלחתי כי בפועל כמה שלא אנסה הגוף שלי לא מסוגל להתמודד עם רכיבה על אופניים.

בפוסט הקודם הסברתי את הבעיה העיקרית במחלה שלי, שארקו – מארי – טות׳ (בתגובה ראשונה). היום אגע בנקודה נוספת משמעותית. לפני זה שוב חשוב לי להבהיר, יש כמה וכמה סוגים שונים למחלה, כל מה שאני כותב עליו מתייחס אלי בלבד.

למה אני לא מצליח?

מכירים את הפטיש של הדוקטור, זה שהוא מכה בברך? אצל אנשים בריאים הדוקטור מכה על הברך. הברך שולחת מייל דחוף למוח ״שומע מישהו פה בא עלי עם פטיש, מה לעשות?״ המוח כרגע לא זמין אבל יש לו מענה אוטומטי ״תקרע אותו ועכשיו״. הברך מקבלת את המייל וישר מענישה את הדוקטור באיזור הרגיש.

כל מה שקרה בחצי שניה הזו הוא רפלקס, תגובה מיידית לגירוי חיצוני של הגוף.

בגוף שלי כמעט ואין רפלקסים, לא משנה כמה דוקטורים או פרופסורים דפקו לי על הברך, לא זכורה לי איזה תגובה. מאחר והמחלה פוגעת במערכת העצבים ההיקפית, שמעבירה את הגירויים החיצוניים למוח, הרפלקסים נפגעים עד לא קיימים.

לרכב על אופניים נראית פעולה מאוד פשוטה, לא בדיוק, צריך לשמור על שיווי משקל, דרושה קורדינאציה, צריך לפדל, לשים לב לסביבה, מהירות. היא הופכת לפעולה פשוטה כשאתם מתרגלים וצוברים ניסיון, הגוף כבר יודע אוטומטית מה לעשות. רפלקסים. מה קורה שאין לכם כאלה?

כל פעולה שאתם צריכים לבצע נלמדת מחדש. בגילאי הילדות שלי הייתי צריך להתאמן על עליה וירידה במדרגות (עם מעקה), להתקלח לבד, לאכול עם סכין ומזלג, לקשור שרוכים, לכפתר כפתורים. אנשים לפעמים לא מאמינים שאני מספר להם שעל כל פעולה כזו התאמנתי 5,000 פעם. זו הייתה המציאות ועד היום כל פעולה כזו היא אימון לכל דבר, וקורה שאני נכשל. לרכב על אופניים זו כבר פעולה המורכבת מכמה פעולות שביחד הן מעבר לגבול היכולת שלי, כן יש כזו.

הגוף שלי לימד אותי שכל פעולה שאני רוצה לבצע אני צריך קודם כל לחשוב, לנתח, לתכנן, לנסות ולעשות. אם נכשלתי, לא לוותר לעצמי, לחשוב, לנתח ולתכנן מחדש. לנסות מחדש שוב עד שאני מגיע לביצוע שמבחינתי הוא הצלחה. זה שיעור חשוב שהשלכתי אותו לכל תחום בחיים שלי, אבל זה לפוסט אחר.

איזה שיעורים קיבלתם/ן מהגוף שלכם?

באהבה,

אופיר דהן – מהדורה מוגבלת

בתמונה

אדם שרוצה להיות סטנדאפיסט ויגיע לבמה שוב ושוב עד שיצליח