ועוד לפני שהצלחתי לפקוח את העיניים שמעתי אותו צועק ״קום, קום כבר יא דבייל, אתה תאחר״, יש לנו קטע להגיד את הדביל במבטא רוסי, תמיד חשבנו שזה נשמע מתאים ומצחיק יותר. ״תגיד אתה דפוק אחי?! מה יש לך?״ מנסה להבין בכלל מה קרה ערב לפני, פוקח את העיניים לאט לאט, אני רואה אותו מביט בי בעיניים הירוקות על גבול הכחולות, השיער השחור הארוך שרק לילה שימש כתפאורה לתחפושת הברסלב היה מתוח ומסודר לצורת קוקו.

כל תא עצב בראש שלי צועק למים כמו נווד במדבר שצופה בפאטה מורגנה, מנסה להתרומם לעמדת ישיבה אבל הגוף שלי לא נענה למטרה, ערב קשוח עבר על שרירינו. שי שולח לך לעברי יד, בחוסר ברירה אני משתף איתו פעולה ושולח יד לעברו, הוא מתאמץ ומושך אותי למצב ישיבה על המיטה, אני קולט שאני עדיין עם התחפושת של סאבלימינל מאתמול.

״עד לא ידע יא ילד זין, שוב פעם״ שי זרק לעברי וחייך, ״מה שוב פעם? עוד פעם היית צריך להחזיק לי אותו?״ התחלתי לצחוק לעברו, נזכר בפעם הראשונה שאיבדתי את זה עם אלכוהול. ״יא בן אלף! סחבתי אותך אתמול שלוש קומות שק קמח, בקושי הצלחת לשבת. שתה מים יא דבייל״ הוא נדבק מהצחוק שלי והגיש לי את בקבוק המים. לקח לנו כמה שנים טובות וכמה השתכרויות הגונות להבין שאחרי האנגאובר כזה הגוף צריך מים קודם כל.

הכרנו בגן, ביסודי נפרדנו, את החטיבה והתיכון העברנו באותה שכבה, בכיתות שונות, הפכנו לחברים קרובים שהיינו בצבא, היחידים מכל החבר׳ה שיצאו קבוע חמשושים. התחלנו לבלות יותר ויותר זמן ביחד, לראות משחקים של מכבי ת״א ביורוליג ביחד, לצאת לפאבים, לעשן נרגילה. הרגשתי שהוא הכי דומה לי מבחינה פיזית, חוץ מהמוגבלות כמובן, שנינו היינו השחיפים של החבורה, כל פעם שהיינו הולכים מכות עם מישהו מהם, הייתי מצטרף לשי, אומרים שנכה הוא לא חצי בן אדם, זה לא תופס במכות והיו מפרקים אותנו אבל תמיד נלחמנו עד ששי נכנע. הכינוי של שי בחבורה היה ״מוגלי״, זה ישב עליו בול, שיער שחור וארוך, אף טיפה מוארך ובייבי פייס, ראיתי איך הוא מטפס על עצים, תאמינו לי בול אחד לאחד.

הגרון שלי ייחל לטיפת מים, אחזתי את הבקבוק ביד אחת ולפני שהצמדתי את הפייה לשפתיים שאלתי את שי ״מה השעה עכשיו?״ התחלתי לשתות. שי הסתכל לעברי ובלי להניע יותר מדי תווים בפניו פלט בקול מונוטוני ״אחת עשרה ורבע״. ניסיתי להבין מה הוא אומר בעוד המים מחלחלים לי במורד הגרון, שתי שניות של ריכוז בשעה שהוא זרק לי ולא במים ,פפפפפוווווחחח נחנקתי וירקתי את המים לכל כיוון כמו ממטרה שבורה. השתעלתי קלות ״אתה רציני אחי?!״ מנסה להוציא קול מהגרון שעדיין יבש ועכשיו גם חנוק. ״פאק, פאק, פאק תראה איך אני נראה? עוד שעה אני חייב להיות בכיתה, סססעמק ויש לי עוד מצגת להציג היום.״ התחלתי להתבכיין.

שי התחיל ללכת לכיוון דלת החדר בעודו מודיע לי בקול ברור ״אתה יודע שזה לא עובד עלי, יאללה דאגתי לך כבר להכל, תתאפס על עצמך דביייל.״ לא הבנתי על מה הוא מדבר, לקחתי שוב את בקבוק המים, בעודי שותה ועובר עם עיניי על פני החדר אני קולט שבצד השני של המיטה, מונחים ג׳ינס וחולצת פולו שחורה שלי. הבן אדם הזה מכיר אותי יותר טוב משאני מכיר את עצמי לפעמים. התאפסתי על עצמי, תוך שתי דקות כבר הייתי מול המראה שתלויה ליד הדלת.

סבבה נראה בסדר יחסית למכבש שעבר עלי, יש עוד סיכוי לעבור את זה היום אני חושב לעצמי. מנסה להבין איך בזמן הכי קצר אני שוטף פנים, מצחצח שיניים, מסדר את השיער, מוציא את צ׳ילי לסיבוב, שותה איזה קפה בתוספת סיגריה או שתיים זה חובה ומגיע בסופו של דבר לכיתה בזמן. נכנס מיד לחדר האמבטיה, בטירונות לא עשיתי את זה כל כך מהר. יוצא לכיוון הסלון, קולט את דקלה חברה של שי יושבת על אחת הכורסאות ומחזיקה את הראש בידה שהמרפק שלה על הירך.

״גם את ברוטוס?״ אני זורק לעברה, מחייך ומבין שאני לא היחיד שהתרסק אתמול. ״של מי הקפה השני פה?״ אני שואל בתקווה ששניהם יגידו שזה שלי ואני לא אצטרך להכין אחד לעצמי. ״שתה, זה שלך.״ דקלה סגרה את הסיפור בזריזות. הדלקתי סיגריה והתחלתי ללגום מהקפה, פאק חשבתי לעצמי שכחתי עוד משהו, לחרבן, אין מה אני אעשה, קפה וסיגריה זה כמו לתת מיץ שזיפים למישהו עם עצירות בשבילי, ישר הכל יוצא. פאק פאק אני לא אספיק. ״אתה יכול להוציא את צ׳ילי לטיול אחי?״ אני פונה לשי עם פרצוף של ילד שמתחנן לממתק. שי מסתכל לעברי עם החיוך הממזרי שלו כאילו הוא יודע משהו שאני לא הבנתי עוד.

״ככה אתה מכיר אותי? אח שלך לא תמיד דאג לך? כבר הוצאתי לך את צ׳ילי לטיול, מי אתה חושב שהכין לך את הבגדים והקפה? כן ובטח עוד שניה אתה מחרבן במכנסיים, קפה וסיגריה על הבוקר? שכחת עם מי אתה מדבר?״ הגבות שלו התרוממו והעיניים קצת התגלגלו כאילו הוא ניצח אותי בוויכוח האינסופי ביננו על כמה מטבעות של עשרות אגורות יכולות להכנס לאיזה כד זכוכית שהיה אצל ההורים שלי בבית. ״מה אני אעשה בלעדיך?״ כיביתי את הסיגריה וטסתי לשירותים.

קיבלתי מתנה לחיים, שי החבר הכי טוב שלי.

מזל טוב אח יקר ליום הולדתך🎂🥂

והרבה אהבה❤️❤️

אופיר