סל הכביסה שלנו התפוצץ ועבר מסל להר של בגדים, מצעים, מגבות, לרגע היה נדמה שכל ארון הבגדים מונח על סל הכביסה. ״מה נעשה עם זה?״ אתי שאלה אותי בקול מיואש. לשנינו לא היה זמן להתעסק עם הכביסה בשבועיים האחרונים. אחרי כמה מבטים לעבר ההר, הבטתי לאתי ובקול חנוק ודמעות בעיניים אמרתי לה ״מאמי, תשמרי על הבית, אני יוצא למבצע מעבר לחבלי התליה. עד ערב ראש השנה כל תא הטרור הזה מושמד.״ נישקתי אותה לשלום וצעדתי לכיוון ההר.

בתור כותב אני אוהב להתעסק עם כביסה, כל אחד והשריטה שלו. זה נותן לי זמן לחשוב בשקט בזמן שהמוח מבצע פעולה מונוטונית. כשתליתי את הכביסה הרהרתי לגבי השנה האחרונה שלי, מצד אחד היו לי המון רגעים טובים, יצאתי למסע בעקבות הלב שלי. ומצד שני היו גם המון רגעים של אכזבה, תסכול, כעס, כישלון. חשבתי לעצמי הלוואי והיה מכשיר דומה רק על הזיכרונות והתחושות שלנו. שנוכל להוריד את הלכלוך והכתמים שצברנו במהלך השנה. קלטתי שיש לנו משהו כזה, הראש שלנו. צריך פשוט ללחוץ על הכפתור.

לקראת השנה החדשה בוא ניקח את ההחלטה. ללחוץ על הכפתור. להפעיל את המכונה. להוריד מעצמנו את הזיכרונות הרעים, הכעס, התסכול והאכזבה. לסחוט את הרגעים הטובים והמאושרים. ונבשם את הכל בהרבה אהבה ותודה.

הכנתי לעצמי סרטון עם כל הרגעים והאנשים שעשו לי את השנה הזו כזו מדהימה. ככה אני רוצה לזכור את השנה הזו, אוסף של רגעים מאושרים ושמחים. מפה המקום להגיד גם תודה ענקית מכל הלב לכל אחד ואחד ממכם, על הפרגון, התמיכה, החום, הדחיפה והאהבה הגדולה שאני מקבל ממכם, תודה רבה.

שתהיה לכולכם שנה טובה ומוצלחת, שיתמלאו משאלות ליבנו לטובה.

שנת בריאות ובהירות, שנת שלווה ועשייה,

שנת הבנה וחכמה, שנת חברות וקירבה,

שנת שמחה ואור, שנת נתינה ומחילה,

ושנה של התחלות טובות והפתעות נעימות..

בהרבה אהבה

אופיר דהן – מהדורה מוגבלת

נ.ב.

מה עושים עם כל הכביסה הזו?!?!