כשהתחלתי לכתוב את המופע עם תמיר בוסקילה עלתה השאלה למי אנחנו כותבים את המופע ומי הקהל והסברתי לו שהכיוון הוא יותר לאנשים ללא מוגבלות. הנכים כבר יבינו על מה אני מדבר כי החוויות שלנו די דומות.

ההופעות המרגשות והמצחיקות ביותר קורות כשהקהל מעורבב ופתאום אני רואה את המבטים מצטלבים, הנהוני ראשים (למי שיכול), חיוכים וצחוק מתגלגל. ופתאום אפשר לצחוק על נכים בחופשיות. וזה דבר לא מובן כי היי נכים הם אנשים ששפר עליהם גורלם ואסור לצחוק עליהם.

ואני אומר מספיק עם השיט הזה. נכים הם הקבוצת מיעוט היחידה שלא צוחקים עליה, הגיע הזמן לצחוק גם על נכים. זה קרה בהופעה לנופשים של  עמותת אילן.

וכולנו התגלגלנו מצחוק, כולל הקטנה בצד שלקחה לי את כל התשומת לב מהקהל

תודה רבה מכל הלב לאיל"ן – איגוד ישראלי לילדים נפגעים על האירוח החם והאוהב

אופיר דהן מהדורה מוגבלת🤘🏻😎