היום אני כבר יכול לחשוף בפניכם שלפני חודשיים הגשתי את מכתב ההתפטרות שלי מדשנים, מקום העבודה שלי בשבע השנים האחרונות, ואסיים את עבודתי בעוד יומיים. זו לא הייתה החלטה של רגע אלא כמו כל מה שעבר עלי בשנים האחרונות, סוג של תהליך ארוך.

הכל התחיל לפני שנתיים, אצל הקואצ'רית שלי רונית כהן. במהלך השיחות הראשונות שלנו, העליתי בפניה שאני מרגיש תחושת מיצוי בנוגע לעבודה שלי, שאני לא רואה את עצמי ממשיך בתחום הזה לעוד שנים ארוכות. מאחר ועזיבה באותו הרגע לא הייתה ריאלית, רונית הציעה שבמקביל לעבודה, אחפש תחומי עניין שיכולים לעניין אותי ובהמשך גם לפרנס אותי.

וכך היה במשך כל התקופה הזו, למדתי ורכשתי ידע במספר תחומים. כתיבה, הרצאות, שיווק דיגיטלי, מיזמים התנדבותיים, בניית אתרים, ניהול עמודי פייסבוק ועוד כמה דברים קטנים. העולם החדש הזה קסם לי מאוד אבל לא הייתי בטוח במאה אחוז מה אני רוצה לעשות, עד שהסטנד-אפ נכנס לי לחיים לפני כמה חודשים.

שם הבנתי שהמקום שלי הוא על הבמה מול אנשים. שאני מרגיש חי ויכול להעביר את הסיפורים והמסרים שלי על ההתמודדות עם המוגבלות, על הצד הטוב ביותר. החלטתי לחזור להרצות על הסיפור חיים שלי, לכתוב עם הסטנדאפיסט המוכשר Tamir Buskila מופע סטנד-אפ שלם ולהעלות רעיון לסדרת טלוויזיה על התקופה הזו של חיי.

בכל התקופה הזו עשיתי את כל הדברים במקביל, סוג של ג'אגלינג, זה סופר קשה שיש לך עבודה תובענית בחברה גדולה. בחודשים האחרונים הרגשתי שאני כבר לא מצליח לתת את מיטב יכולתי לעבודה, שזה לא פייר כלפי הקולגות והבוסים שלי. שהעולם החדש שהכרתי מאתגר ומושך אותי אליו והגשתי את מכתב ההתפטרות לבוס שלי.

אז ככה לעזוב עבודה מסודרת עם תנאים טובים באחת החברות הגדולות בארץ?

לא זה לא כזה פשוט, גם אחרי שהבנתי מה אני רוצה לעשות. ללב יש את הקצב שלו, קשה לשחרר ממקום שהיה כל כך משמעותי בחיי בשנים האחרונות. עברתי מהפך בחיי, הלכתי בדרכים לא נודעות, דילגתי בין עולמות שונים. לא יכולתי לעבור את כל זה לולא אי של יציבות בחיי, דשנים. והרי מדבר אתכם בן אדם עם ניסיון של שנים באי יציבות.

בתור אדם עם מוגבלות נתקלתי בהרבה חומות בחיי, אחת מהן הייתה שוק העבודה. סבלתי מהמון דחיות במקומות אחרים עד שהגעתי לדשנים. הקבלה לדשנים אולי נראית טריוויאלית אבל בשבילי זה לא היה דבר מובן מאליו. הרגשתי שאני חייב להחזיר למקום שנתן לי כל כך הרבה ערך ומשמעות בחיים. וכמו בכל דבר שאני עושה בחיי, השתדלתי כמיטב יכולתי לעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר.

בהזדמנות זו אני רוצה למסור את תודתי והערכתי לכל האנשים שעבדו איתי במהלך שבע השנים האחרונות וקיבלו אותי כמו בן משפחה. למנהלים שלי שנתנו לי החופש והיכולת לצאת למסע המטורף הזה. למשפחה והחברים שלי שעודדו ותמכו לאורך כל הדרך.

ועכשיו הגיעה השעה לתקופה חדשה, לאתגרים ומשימות חדשות. אני יוצא לשם עם הרבה אמונה וביטחון עצמי גבוה ביכולות שלי להגיע למקומות שאני שואף אליהם. יש גם פחדים וזה טבעי לחלוטין בשינוי עצום שכזה אבל הפחדים והחששות האלה נותנים לי דלק לעבוד קשה יותר ולהתאמץ הרבה יותר.

אני רואה בזה גם שליחות, להעלאת המודעות בקרב החברה לאנשים עם מוגבלות. קיבלתי ורכשתי יכולות לספר סיפור, להעביר מסר, לעורר השראה. אני יוצא למסע להעביר את התובנה שלי בחיים, אם אתם רוצים משהו, עשו הכל כדי להשיג אותו. מוגבלות פיזית לא חייבת להיות מגבלה. המצב הפיסי הוא הנתון, אך מה שעושים עם הנתון הזה זו כבר בחירה שלנו, שתלויה אך ורק בנו. התייחסות למצב הפיסי כמגבלה היא לא מחויבת המציאות.

ואיך אמר דודו טסה "עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה".

הלכתי להגשים חלומות…..

הרבה אהבה❤️❤️❤️

אופיר

נ.ב.

תודה רבה לכל אלו שדאגו, הרגל במצב יותר טוב וחזרתי לתפקוד

כיל חיפה – דשנים וחמרים כימים בע"מ

ICL GROUP

ICL Specialty Fertilizers