מאז שאני זוכר את עצמי אמא שלי קראה לי סופרמן, שהייתי בן חמש וקצת הרופאים אמרו לה שאני צריך לעבור ניתוח בשתי כפות הרגליים. היא הבטיחה לי שאם אעבור את הניתוח בשלום היא תתפור לי לפורים את התחפושת עם של סופרמן כולל גלימה.

הניתוח עבר בשלום ופורים הגיע, הייתי על כיסא גלגלים והגבסים עדיין על הרגליים.

בוקר החג של פורים הגיע והיה יום יפיפה בחוץ, אמא אמרה ״אנחנו לא מוותרים וכמו כולם נצא ונבלה את היום בגן השעשועים עם שאר הילדים״. כמו שהבטיחה לי, היא תפרה לי את התחפושת כולל הגלימה. התחפשנו והלכנו עם בת-אל לגן השעשועים.

הגענו לגן השעשועים ומסביבנו התרוצצו ילדים מחופשים והורים שלא מבינים כל כך למי שייך כל ילד. אמא רצתה שנצטלם כדי שתהיה לנו מזכרת מהחג, היא חיפשה מקום גבוה שארגיש כמו סופרמן, מצאה את המגלשה הכי גבוהה שיש בגן הרימה והושיבה אותי ואמרה "חכה רגע, אני מביאה את בת-אל" מיקמה את בת-אל לידי ואמרה לי:

"תחבק ותחזיק חזק את אחותך, אתה הסופרמן שלי".

לאמא שלי יש היום יום הולדת, יכולתי כמו בכל שנה לכתוב לה ברכה עם שלל איחולים ופרגונים ולבבות מצוירים. במהלך השנה התגאיתי בפניכם על היכולות שלי איך לא מוותרים ומתייאשים, איך אני לא נותן לעצמי הנחות, הכל הגיע ממנה ורציתי לתת לכם טעימה איך היא הטמיעה בי את היכולות האלה.

זו תמצית, בטעימה קטנה על מי זו אמא שלי, אישה שבחיים לא קראה ספר או שמעה הרצאה בנושא קואצ'ינג והתפתחות אישית, אמרו לי במהלך השנה תקשיב לטוני רובינס או סת' גודין לקבל השראה ומוטוביציה (נראה לי שהיא אפילו לא יודעת מי אלה), אני מקשיב לאמא שלי זו שהייתה ועודנה הקואצ'רית מס' 1 שלי ללא עוררין, שהקול שלה נחשב תמיד למקור הכי אמיתי וכנה שיש לי בחיים. ולימדה אותי כל חיי:

להתמיד בנחישות ואף פעם לא לוותר ולהתייאש

שכל האנשים שווים ואני לא שונה מאף אחד

שננסה, מקסימום נצליח ואם נכשלים צריך ללמוד מזה

שלהתבכיין זה לחלשים

שאם תיתן אהבה אתה תקבל בחזרה

לוונדרוומן מס' 1 שלי והאישה הכי חזקה ביקום שאני מכיר

אני יכול להמשיך לכתוב עליך עוד אלפי מילים ולצערי לא אצליח להעביר מי ומה את בשבילי בחיים

שיהיה לך המון מזל טוב ונחגוג עוד הרבה שנים טובות ביחד

אוהב אותך בלי סוף

אופירי