מחר בערב אני יוצא למסע ודרך חדשה

בשנה וחצי האחרונה עברתי תהליך של שינוי בחיים שלי. במהלך הזמן הזה לקחתי את המושכות על החיים שלי ועשיתי המון דברים שתמיד רציתי לעשות, הרצאות על החיים שלי, אימוני כושר, פעילות חברתית למען אנשים עם מוגבלות, סקי מים, הלכתי להרבה הרצאות וסדנאות ונהנתי מהכל.

בתקופה האחרונה צמצמתי את הפעילויות שלי, מאחר והרגשתי שהתפרסתי מעל הגבולות שלי וזה יצר אצלי תחושת תסכול, איך אומרים "תפסת מרובה לא תפסת" וזה בדיוק מה שקרה.

על דבר אחד לא הסכמתי לוותר, על הכתיבה.

כתבתי על הכל וללא פילטרים. כתבתי את כל מה שהגיע מהלב והרגשות שלי. הרבה מאוד אנשים פרגנו לי על הרמה של הכתיבה (תודה לכולם), אני הרגשתי שיש לי עוד הרבה להשתפר כדי להגיע לרמה שאני רוצה. לקח לי זמן להבין אבל הכתיבה היא הדבר שהכי התחברתי אליו בתקופה הזו ולכן החלטתי לקחת את זה למקום אחר ויותר מקצועי.

שנה שעברה הגעתי לבית חם של יצירה ברמת ישי, קוראים למקום מוזה הבית של המוזיקה והיצירה והכרתי את Uri Lichtenshtein ו- Osnat Itshak שהקימו את המקום ודואגים לארגן לנו זמן של יצירה והתפתחות בשביל עצמנו. עברתי שם את סדנת הפזמונאות של נעם חורב – Noam Horev, מאוד נהנתי אבל פרשתי באמצע כי הבנתי שאני לא מחפש לכתוב שירים.

לפני כמה חודשים אורי התייעץ איתי ושאל אותי: "אני מחפש להביא למוזה עוד סדנת כתיבה, יש לנו את נועם בפזמונאות אבל אני רוצה להביא מישהו לסיפורת. מכיר משהו?"

סיפרתי לו שלפני שלוש שנים באחד משיטוטיי בפייסבוק נתקלתי בפוסט, שכיווץ לי את הבטן כאילו מר עולם הכניס לי אגרוף בסרעפת (הפוסט בתגובה הראשונה), מאז קראתי את כל הספרים והפוסטים של הסופר וחלקם גם שיתפתי וציטטתי. "אתה חייב לבדוק לגבי Shai Amit – שי עמית" אמרתי לו, "אני יודע שהוא התחיל גם להעביר סדנאות כתיבה".

עברו איזה חודשיים ואורי מודיע לי: "סגרנו איתו תרשום תאריך, 12/7 מתחילה סדנת כתיבה עם שי".

"אני בפנים, תרשום אותי" אמרתי לו בלי להתבלבל פעמיים.

אז יאללה מחר מתחילים ואני מתרגש כמו ילד קטן.

שיהיה לכולנו בהצלחה.

באהבה רבה❤️

אופיר

נ.ב

כמה אנשים פנו אלי אחרי הפוסטים האחרונים שלי ושאלו אותי "הכל בסדר איתך?"

לשאלתכם, הכל מצוין ומעבר לכך, פעם פחדתי לפרסם דברים אישיים והיום אני משוחרר וחופשי.

מי שאוהב תודה רבה על הפרגון, אתם נותנים לי הרבה כוחות להמשיך

ומי שלא, אני עדיין אוהב אתכם❤️