כל פתיתת מונדיאל אני נזכר ברגע הזה שישבנו וראיתי אותך בוכה כמו ילד בן 10 שריסקו לו את החלום. הייתי בן 8 וכבר אהבתי כדורגל הייתי עם אבא שלי בכמה משחקים, אבל אם הייתי צריך לשים את הנקודה מתי הבנתי מה זו תשוקה ואהבה אדירה למשחק הזה, הייתי מצביע על המשחק הזה.

גמר מונדיאל 90, ארגנטינה נגד גרמניה המערבית

כיאה למשפחה ארגנטינאית התכנסנו לראות את הגמר אצל סבא שלי ז"ל שהיה חולה כדורגל ברמ"ח איבריו, אני זוכר שהיה לו קטע מצחיק לראות משחקים עם כיפה על הראש, ערבוב של דת ולאום שרק כדורגל יכול לספק שילוב שכזה. כדורגל זו דת בארגנטינה והגמר הוא חג לאומי, סבא היה מספר לי שבזמן משחקים של ארגנטינה הרחובות היו ריקים וכולם צפו בנבחרת.

הנבחרת הארגנטינאית הגיעה במצב לא טוב לגמר הזה וסבא היה ממש לחוץ אבל הוא סמך על איזה שחקן אחד שכבר עשה את זה בעבר, דייגו מראדונה. גם ממרום גילו סבא העריץ אותו כמו שילדה בת 12 מעריצה את ג'סטין ביבר או משהו בסגנון הזה. אני בקושי זוכר את המשחק ונראה לי שהוא אפילו שעמם אותי קצת כי לא קרה בו כלום עד…

דקה 83 המקוללת

רוברטו סנסיני המגן הארגנטינאי נכנס לתיקול ברחבה מול רודי פלר החלוץ של גרמניה המערבית, השופט בהחלטה שנויה במחלוקת שופט לפנדל לטובת גרמניה. במשך שתי דקות השחקנים הארגנטינאים מתנפלים על השופט אך הוא בשלו. הפנים של סבא נפולות ושמוטות כמי שלא מאמין למתרחש על במגרש.

רגע הבעיטה מגיע ואני כילד מהתרגשות לא מסוגל להסתכל, זה גדול עלי אז אני מכסה את העיניים עם הידיים ומתפלל בלב שהכדור לא יכנס לשער. הזמן נמשך כמו נצח, ברקע רק הקולות של השדרן מהטלויזיה, כולם עוצרים את נשימתם ברגע הבעיטה ואז נשמעת צעקה מהפה של סבא

"LA PUTA MADRE" (כוסאומו בספרדית)

כמה דקות עוברות והשופט שורק לסיום המשחק, גרמניה ניצחה. דייגו מראדונה התחיל לבכות וסבא שלי אחריו. זה הרגע שלי עם סבא שבו הבנתי כמה המשחק הזה כדורגל יכול לרומם אותך או לרסק אותך, להיות האהבה או השנאה הכי גדולה שלך, איך ברגע אתה על גג העולם ובשניה אחרי בתחתית.

החלום שלי הוא לראות את ארגנטינה מניפה את הגביע, להרים את העיניים לשמיים ולצעוק לך "זה בשביל אותו הגמר שלקחו לנו פאפי".

אז יאללה שיהיה לנו מונדיאל מהנה ומרתק.

וואמוס וואמוס ארגנטינה

באהבה❤️