זוהי תקופה של המון הארות ותובנות. הבנתי המון דברים על עצמי. על המציאות שלי.

הבנתי שקיימת בי התנגדות ואפילו פחד מקרבה – עכשיו שאני יודע את זה אני מחבק את זה באהבה.

הבנתי שאני סך כל המחשבות והרגשות שלי וכל זה משתקף במציאות שלי – זה לימד אותי לשים פוקוס על מה שאני רוצה ליצור ולראות.

הרגשתי וראיתי איך אנחנו אנרגיה. שהכול זה בעצם אותו הדבר. שלא הוא כן. וחושך הוא אור. שעצב זה גם שמחה. שלמעלה זה למטה.

הבנתי שאם מקשיבים ללב באמת אז אין טעויות יש רק למידה ומתנות.

הבנתי שכל מי שעומד מולי הוא בעצם אני בגרסה אחרת שלי. דרך זה אני לומד לאהוב את כולם. לאהוב את עצמי.

הבנתי שזוגיות היא דבר שאני צריך קודם כל ליצור עם עצמי. ברגע שהמערכת יחסים שלי עם עצמי תהיה נקייה ואוהבת הזוגיות הנכונה לי תגיע.

הבנתי שכלב זה הדבר שכל אחד צריך לגדל. שהוא מלמד אהבה ללא תנאי. שהוא יוציא ממך את כל שמחת הילדות שכמעט נשכחה (תאמצו חיה! כל חיה)

הבנתי שחברים טובים לא נמדדים בכמות הפעמים שנפגשים או בכמות הסמסים לייקים או טלפונים. חברים טובים יהיו שם תמיד.

הבנתי שכשמישהו אומר לך נעלמת הוא בעצם אומר שהתדר שלנו שונה ולכן אנחנו לא נפגשים.

הבנתי שלהיות בהודיה על הכול שם את הפוקוס על השפע. ה"יש", ולכן עוד "יש" ייכנס לי לחיים.

הבנתי שזה לא משנה מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול זה הכול קשור במה אני רוצה להרגיש ומה המתנה שאביא לעולם בזכות זה שאהיה מי שאני.

הבנתי שגיל זה באמת רק מספר שאנחנו צריכים על מנת לספור את השנים בהם אנחנו חיים. ושמספר לא נמדד לפי הגיל 😉

הבנתי שבעצם אין כלום. ויש רק את מה שאני חושב ומרגיש.

הבנתי שלהיות אנוכי אינו אומר שאתה חושב רק על עצמך אלא כאשר טוב לי טוב למה שבמציאות שלי.

הבנתי שהמרחב הוירטואלי הזה הכיר לי אנשים שכנראה הייתי פוגש רק בגלגול אחר וכמה כיף שהם קיימים בי בגלגול הזה.

הבנתי שאני אוהב לאהוב ושלפעמים האהבה שלי היא יותר מידיי לאחרים.

הבנתי שאני לא צריך להתנצל על הדרך בה אני אוהב לאהוב.

הבנתי גם שכשמישהו אומר לי משהו זה לא בהכרח קשור אליי. ושהוא בסך הכול מבטא פחד/רגש שקיים אצלו. דרך זה אני לומד לשחרר ולהבין ששום דבר לא שלי

ראיתי איך נעשים חיבורים בין אנשים שהיה נראה שלעולם לא יתחברו.

הבנתי שיש סביבי אנשים שאני כל כך אוהב עד כדי כך שאני רוצה שיישארו סביבי תמיד.

הבנתי שאני מפחד (עדיין) שילכו ממני.

הבנתי שאני אוהב חיבוקים אבל קשה לי לחבק. אני מאתגר את עצמי בזה וזה מרגיש נפלא.

הבנתי שאני זה אתה ואתה זה אני.

הבנתי שאני רוצה ליצור מציאות של חופש ולספר לאנשים שאפשר לחיות אחרת.

הבנתי שאני רוצה להיות השראה למי שמרגיש שהוא מתחבר. שאני רוצה לספר את הסיפור שלי ולתת לו טאץ אופטימי ומהמם.

ראיתי איך אנשים קוראים פוסטים שלי ומשאירים לי הודעות פרטיות שמרגשות לי את הנשמה. תודה. תודה על המתנה הנהדרת הזו כתיבה.

הבנתי יותר מהכול שהיקום יביא לך הכול אם תבקש מתוך הרגש האמיתי. הבנתי שאנחנו לא תמיד נדע "איך". הבנתי כל כך הבנתי שהכול אפשרי.

והבנתי יותר מהכול לשאול תמיד: מה עוד אפשרי עבורי?