היום לפני 24 שנים בסיאטל ארה"ב דפק לעצמו כדור לראש אחד מאלילי הילדות שלי, קורט קוביין ונכנס למועדון ה-27 הכל כך קלישאתי. במהלך הזמן גיליתי שגם לקורט הייתה מוגבלות, הוא אובחן כסובל מהפרעה דו קוטבית או בשמה הנפוץ יותר מאניה דיפרסיה.

השיר שאני הכי התחברתי אליו ועד היום עושה לי צמרמורת שאני שומע אותו הוא "Come as you are", בכל השנים שייחלתי לזוגיות השיר הזה התנגן לי בראש. בשנה האחרונה שהקשבתי לשיר ולמילים, הבנתי שקורט לא דיבר רק על זוגיות אלא על קבלת האחר.

אז לזכרו ניסיתי כמיטב יכולתי לתרגם, מקווה שלזה הוא התכוון

//בואי כמו שאת//

בואי כמו שאת, כמו שהיית
כפי שאני רוצה שתהיי
כחברה, כחברה
כאויבת ידועה
קחי ת'זמן, להזדרז
הבחירה היא שלך, אל תאחרי
קחי הפסקה כחברה, כזיכרון ישן

זיכרון
זיכרון
זיכרון

בואי מכוסה בבוץ, ספוגה בכלור
כפי שאני רוצה שתהיי
כטרנד, כחברה
כזיכרון ישן
זיכרון
זיכרון
זיכרון

ואני נשבע שאין לי אקדח
לא, אין לי אקדח
לא, אין לי אקדח

זיכרון
זיכרון
זיכרון
זיכרון

ואני נשבע שאין לי אקדח
לא, אין לי אקדח
לא, אין לי אקדח
לא, אין לי אקדח

זיכרון
זיכרון

🤘🤘🤘