אדם פסימי רואה את הקושי בכל הזדמנות, אדם אופטימי רואה הזדמנות בכל קושי.”
– וינסטון צ’רצ’יל

הרבה קשיים והתמודדויות היו בחיי, יכולתי לבחור ברחמים עצמיים, עם זאת היו אנשים בחיי שהטמיעו בי מגיל צעיר שלשבת על התחת, לבכות ולרחם על עצמי זה לא אופציה בחיים שלי, הם לימדו אותי להילחם על מה שאני רוצה, לא לפחד, להיות אדם בעל אומץ ונחישות לעבור כל מכשול, ואני החלטתי שמעבר לזה שאני לא מעוניין ברחמים עצמיים, נהפוך הוא – תמיד שאפתי להוביל, לא לוותר, להראות ולהוכיח לכולם שאני יכול לעשות הכול יחד עם המוגבלות ולא לתת למוגבלות השפעה על מה שאני אוהב לעשות בחיים – מבחינתי הכול אפשרי, אם יש רצון.

לפני כחודשיים נרשמתי לסדנת כתיבה (מומלץ בחום) של Noam Horev למי שלא מכיר נועם הוא אחד מהפזמונאים והכותבים המובילים והמוכשרים בישראל. בהרשמה פגשתי את Uri Lichtenshtein ומיד התחברנו, וגם גילינו שיש לנו חבר משותף. אורי סיפר לי שהוא ו- Osnat Itshak אשתו הגיעו מתל אביב והקימו את מוזה הבית של המוזיקה והיצירה על מנת לעורר בצפון השראה ויצירת תרבות פנאי ובידור, והאמת היא שממש התחברתי לאידיאולוגיה שלהם מאחר שאני איש של עשייה וממש אהבתי את מה שהם מפתחים במוזה (היכנסו לא תתאכזבו).

במהלך הסדנה אורי ואני התחלנו לדבר יותר ויותר על דברים מעבר, הוא סיפר לי על קהילת מוזה המקסימה שהקים (שוב.. לא תתאכזבו) ועל עוד מספר פרויקטים שהוא מתעסק בהם, ומצאתי איש עשייה מדהים ורב פעלים. סיפרתי לאורי על הדברים שאני מתעסק בהם מחוץ לעבודה ואיך בשנתיים שלוש האחרונות אני מגשים את עצמי ופועל לקדם את עצמי במספר תחומים שונים בחיי. לאחר מכן פתח אורי בפרויקט ראיונות וידאו בקהילה שלו על "מצליחנים", מבחינתו אלו הם האנשים שמצליחים להקדיש זמן לפיתוח אישי. אורי בחר בי כאחד ה"מצליחנים", וכך נולד הריאיון הבא.

אני רוצה להביע תודה עמוקה על כל ההשקעה של אורי, מצאתי חבר ואח יקר לחיים.

מקווה שתיהנו

באהבה