חזרתי לתיכון

"היה כפי שהנך – חפש דרך בעצמך – הכר את עצמך, לפני שתרצה להכיר את הילדים. חשוב נא למה אתה מוכשר ואחר כך תבוא לתחום תחומים לזכויותיהם וחובותיהם של הילדים. קודם כל אתה בעצמך ילד ועליך לחנך ולהשכיל את עצמך."

– יאנוש קורצ'אק

היום, לאחר 20 שנות היעדרות, חזרתי לתיכון שלי. לאחר ההרצאה הראשונה שהעברתי, הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות מעכשיו, לספר את סיפור חיי ולעורר מוטיבציה והשראה בבני נוער ולגרום להם להאמין שהכול אפשרי ותלוי בכוח הרצון ובשאפתנות שלהם. כדי להגיע להרצאות נוספות הבנתי שאני צריך להתחיל לעבוד קשה, ומי שמכיר אותי יודע שעבודה קשה אף פעם לא הפחידה אותי! אז התחלתי לעבוד ולשלוח מיילים, לפרסם בפייסבוק, להתקשר לאנשים, לשפר את המצגת וההרצאה ולהגיע לאנשים הנכונים שיזמינו אותי להרצות.

אחד האנשים שמיד קפץ וביקש שאגיע להרצות היה Naor Kashi, אח וחבר יקר שלמד איתי יחד באותה השכבה. הוא ראה את המצגת וההרצאה ובלי לחשוב פעמיים הוא אמר לי: "מתי אתה מגיע להרצות בפני התלמידים שלי בתיכון?", "איזה תיכון?" שאלתי, והוא ענה לי: "שלנו אחי", "ברור שאני רוצה", אמרתי לו, "תגיד לי שעה ותאריך ואני מגיע".

והיום הזה הגיע.. והיום בציפייה ובהתרגשות אדירה, גדולה אפילו מזו שהייתה לי לפני 20 שנה, הגעתי לתיכון שבו אני למדתי. נכנסתי עם נאור והתחלנו ללכת לעבר הכיתה, ולאיזו כיתה הגענו??? למעבדת המחשבים, הכיתה שבה העברתי 3 שנים בתיכון. צמרמורת עברה בי, איך, איך אחרי כל השנים האלה הגעתי לפה?! מבחינתי זו סגירת מעגל וניצחון גדול פרטי שלי.

זכיתי לפגוש היום ילדים קשובים, רגישים ומכילים שקיבלו אותי בחום ובפרגון, שאלו שאלות, צחקו ובכו מהסיפורים שסיפרתי… ילדוד'ס, ממש נהניתי, והיה לי כיף ותענוג להתארח אצלכם. והכי חשוב היה שהרגשתי שהצלחתי להעביר להם את המסר שלי, וזהו מסר לא רק לילדים אלא לכולם: 'הכול נמצא בראש שלכם ואתם יכולים להגיע לאן שתרצו אם רק תאמינו בעצמכם!'

תודה ענקית על כל ההשקעה והארגון לנאור שבלעדיו ההרצאה לא הייתה מתקיימת.

וכהרגלי בקודש, לעולם לא אשכח להודות למשפחה המדהימה שלי, Sandra Dahan Batel Dahan Naim מרקו דהן, על כל מה שהם עושים עבורי.

אוהב אתכם