קורל הביטה עלי, דמעות עלו בעיניה "אהבה זה דבר דפוק. למה לעזאזל יש לנו נטייה לסבך הכל בחיים האלה? למה אנשים שאוהבים לא יכולים פשוט לאהוב ולהיות ביחד?" כרגיל אחרי עוד פרידה מהאקס המיתולוגי שלה.

אני מכיר את קורל שנים, הפכנו לחברים הכי טובים בתקופת הצבא, למרוח המרחק והדבר שנקרא "החיים" החברות שלנו לא נפגעה. מהרגע הראשון אהבת את קורל, למרות שאף פעם לא אמרתי לה את זה הרגשתי שהיא יודעת, הכי קרוב לשיחה אינטימית ביננו הייתה על הבחור החדש בחיים שלה.

זה חירפן אותי שהיא לא הסתכלה עלי אף פעם כיותר מידיד טוב שתמיד יהיה שם בשבילה ואפשר לשתף אותו בהכל. אחרי נאום ההתבכיינות של קורל עלתה לי הרגשה, אולי זה הרגע שלי, אולי בהזדמנות הזו סוף סוף אוכל להגיד לה מה אני מרגיש כלפיה.

"תשמעי אולי הוא האחד שנכון לך לחיים, אף אחד לא שווה שתבכי בשבילו, תשטפי פנים" וניגבתי מהלחיים שלה את הדמעות.

"אתה הכי מדהים בעולם, תודה שאתה תמיד כאן בשבילי" היא ענתה.

לכמה שניות קורל הסתכלה עלי בלי להגיד כלום. ברגע אחד היא התקרבה אלי והתחילה לנשק אותי, לא עצרתי ולא רציתי לעצור אותה, בכל זאת אחרי דקה עצרתי "לפני שניה נפרדת מהאקס שלך, את כולך בסערת רגשות. אני לא חושב שזה יהיה נכון, אני רוצה אותך ממקום נקי וטוב, לא ככה."

קורל הנהנה בראשה "לא חשבתי ככה אבל אתה צודק, תודה חיים שלי".

לא עברה דקה בשעון והיא התחילה לנשק אותי שוב, בלי שנשים לב מצאנו את עצמנו בלי בגדים במיטה, הפעם אף אחד מאיתנו לא היה מספיק חזק לעצור את הסחף. כשהתעוררתי בבוקר מצאתי את עצמי לבד במיטה ללא זכר לקורל, רק פתק על השידה "מצטערת שהלכתי ככה, היה לי משהו דחוף."

החלטתי שבערב אלך לקורל ואדבר איתה על מה שקרה ביננו בלילה, אולי גם להגיד לה שאני אוהב אותה, ושזה לא היה סתם לילה מבחינתי. קניתי פרחים וסוכריה על מקל ונסעתי אליה הביתה.

היא פתחה לי את הדלת שעל גופה מגבת בלבד, לקח לה כמה שניות לצאת מההלם "מה אתה עושה פה חיים שלי?"

קפאתי לשניה ״אהה סתם רציתי לדבר איתך״, אידיוט זה הדבר הראשון שיצא לי מהפה.

״נו קורל בואי כבר, אני מחכה לך באמבטיה״ קול של גבר הגיע מתוך הבית, מיד קלטתי שזה אלון האקס המיתולוגי, זה שאף פעם זה לא נגמר איתו. ״טוב הבנתי, אני אלך״ הורדתי את העיניים לרצפה ונתתי לה את הפרחים והסוכריה.

״אני מצטערת שהגעת וזה יצא ככה, אלון בדיוק קפץ והשלמנו. היה לי מדהים איתך אבל ברור שזו היית טעות וצדקת, אני כל כך אוהבת את אלון ולא הייתה לי כוונה לפגוע בך.״ קורל שלחה לי הודעה שעה אחרי.

״לא משהו חדש בשבילי, אני אתגבר, הכל טוב.״ שלחתי לה בחזרה.

״למה אתה מתכוון לא חדש לך?״

״קורל נו בחייאת מה את משחקת אותה?  את  יודעת שאני אוהב אותך, מההתחלה שהכרנו רציתי אותך. אבל סבבה השלמתי עם זה שלא אהיה יותר מסתם ידיד טוב בשבילך. שאפשר תמיד ליפול עליו ולספר לו כמה אלון היה חרא אתמול. אני לא רוצה שתרגישי רע, מעדיף שלא נהיה בקשר יותר.״

לקח לה כמה דקות להגיב, היא שלחה לי סמיילי בוכה ודקה אחרי ״אוהבת אותך.״

רציתי לשבור את כל הרהיטים בבית, להגיד לה תקחי את האוהבת אותך ותדחפי אותו ל#@$@ אבל התאפקתי, הפסקתי להגיב.

אחרי חודש של נתק מוחלט קורל הגיעה אלי לדירה, לפני שהכנסתי אותה בדקתי שזו לא עוד שיחה על אלון הדפוק. ״אני מרגישה שפגעתי בך, לא הייתה לי כוונה אני נשבעת.״ היא לקחה אוויר ״ממש רע לי מאז הפעם האחרונה שנפגשנו.״

״הכל טוב מאמי, עבר, כבר שכחנו״ חייכתי לעברה.

לא עברו שתי שניות והיא ניסתה לנשק אותי, מיד הדפתי אותה ממני. ״שוב פעם את ואלון נפרדתם?״ הפסקתי לחייך.

״לא, אני מרגישה שאני באמת אוהבת אותך״ היא הסתכלה לתוך העיניים שלי.

״קורל בחייאת, שנינו יודעים שאת לא באמת אוהבת אותי״ חייכתי אליה שוב.

״סבבה אבל בכל מקרה אפשר להשתעשע קצת״ היא קרצה לעברי.

״הנה בדיוק הקטע הזה שלך, זה לא שהחיים מסבכים הכל, זו את שמסבכת. עכשיו תשחררי ממני לכי לאלון תגידי לו שאת כל כך אוהבת אותו וחלאס עם כל השטויות שלכם, לא כזה מסובך, אם הוא לא בעניין? שיזדיין תמשיכי הלאה ואל תסבכי דברים עם הבא בתור. זה לא אני, אנחנו שונים מדי, אני אחד פשוט כזה, לא מסבך דברים. אני אוהב להגיד לאישה שלי שהיא הדבר הכי מדהים ויפה בעולם, שבא לי רק עלי, שאני אוהב אותה. ככה בלי חרטוטים, ישר ללב.״

הפנים של קורל לא זזו לכמה שניות ״אתה הבחור הכי מדהים בעולם. אוף! למה אני לא אוהבת אותך?״

״אל תצטערי, רק שחררי ותפסיקי עם הבולשיט. אהבה זה פשוט, תדעי לחבק אותה והיא שלך.״

״תודה על הכל״ היא חיבקה אותי ולא הרפתה.

״אין בעד מה, אני בטוח שהכל יסתדר לך. את הכי מדהימה שיש, אני לא הגבר היחיד שיאהב אותך. אף פעם לא שיקרתי לך, אמרתי לך אני בחור פשוט כזה, כשאני אוהב מישהי אני פשוט אומר לה את האמת.״