מרכז הלב - תיקונים והתקנות

הבלונדינית בדלפק הקבלה לעסה את הטוסט שלה בקולי קולות בזמן שבהתה במסך המחשב. צלצול פעמון הדלת הפריע את עיסוקה וגרם לזוג עיניה הכחולות להתרומם בהבעת פליאה, לעזוב את מסך המחשב ולהיאנח
 
"שלום, במה אפשר לעזור לאדוני?"
 
הסתכלתי עליה מעט בשוק, איך נגיד את זה בעדינות, חשבתי שבמקום כזה יעסיקו אנשים קצת….אחרים. חששתי מעט והנחתי מולה את הקופסה שהחזקתי בידי, ובקול רועד אמרתי
 
"אני… צריך לתקן את זה…"
 
הבלונדינית בהתה בי וראיתי את גלגלי השיניים של המוח משתקפים דרך עיניה, לאחר מכן התפנתה ופתחה את מכסה הקופסה באדישות ששמורה לנזיר בודיהיסטי, הסתכלה פנימה, שיקשקה אותה מעט (נעצרה לי הנשימה), היא המשיכה לבהות בתוכן הקופסא עוד קצת. שסיימה בסוף, סגרה את המכסה, החזירה את הקופסא לכיווני ואמרה לי
 
"אנחנו לא מתעסקים עם דברים כאלה"
 
עיניי התמלאו בדמעות וקולי נשבר "מה?!…למה את מתכוונת?" היא החזירה את עיניה למסך המחשב ולגמה בקול רם מכוס הקפה שהתקרר בינתיים.
 
"בדיוק מה ששמעת אדוני, זה לא נכלל באחריות, אנחנו לא מתעסקים עם הדברים האלו."
 
מה היא דפוקה בראש?! עבר לי בראש שכמעט באתי לצאת משם.
 
"איך קוראים לכם?" הרמתי מעט את הקול
 
"מרכז הלב – תיקונים והתקנות" דקלמה כמו תוכי
 
"אולי תגידי לי בבקשה איך אתם לא מתקנים לב שבור?!"
 
"אדוני, תקשיב בבקשה" תקעה לי במבט של חוסר סבלנות "האחריות שלנו כוללת: בעיות בשסתומים, חורים בדפנות, הפרעות קצב וכו'. במצב כזה – הכל עלינו. אדוני אצלך הוא שבור, נתת למישהי להתעסק איתו" היא צמצמה אלי זוג עיניים ביקורתיות. " בתכלס מבחינת אחריות יצרן, אני צריכה להחרים לך אותו ולתת לך קנס על הפרת חוזה. בטח לא להסכים לטפל בזה."
 
השתתקתי לרגע, התמלאתי ייאוש, עוד בסוף היא לא תתקן אותו וגם תיקח לי אותו?
 
"רגע… חכה שניה" אמרה בקול רך יותר "אין לי שום רצון לעשות לך בעיות ולכן אני לא עושה את זה" היא הנמיכה את הקול לרמת לחישה "חוץ מזה, זה עוד יחלים לבד."
 
"מה?"
 
"אתה נראה לי גבר חמוד, אני אגלה לך סוד, יש פאק קטן במוצר, הוא מתאחה לבד אחרי שברון. לא מה שאמרתי לך מקודם על הדברים הרפואיים. אבל במקרה שלך – נתת אותו למישהי, היא שיחקה איתו ונשבר. מעולם לא יצאנו עם זה לציבור כי אז אנשים יפסיקו לשלם קנסות ולהגיע אלינו, אנחנו נפסיד מלא כסף, נו אתה יודע איך זה בעסקים. זה הסוד שלנו – אבל זה ממני אליך".
 
"זה ממש לא נראה הפיך.. אז את אומרת שזה יעבור? את בטוחה?
 
"אני בטוחה, אולי זה לא נראה ככה כרגע, תן לזה זמן… לא מבטיחה שהוא יהיה כמו חדש" קרצה לי "אבל הוא יחזור לפעום כרגיל, הבטחה שלי."
מרכז הלב תיקונים והתקנות אופיר דהן מהדורה מוגבלת
שתפו בפייסבוק
שלחו במייל
שתפו בוואטסאפ

אהבתם? התחברתם?

אהבתם? הללויה🤘🏻

רוצים מופע סטנד-אפ?!

שתפו בפייסבוק
שלחו במייל
שתפו בוואטסאפ