מה הקשר בין סיום סדנת כתיבה לאירוע השקה לגלישת גלים לאנשים עם מוגבלויות? לדעתי

אומץ

״אומץ היא החלטה של הלב לא של הראש – לכן פעולותיו של האמיץ – הן פעולות של אהבה. והרי אומץ אינו העדר פחד כי פעולה ללא קמצוץ של פחד ביסודה – היא למעשה טיפשות הנסמכת על מזל.״ (שי עמית)

זכיתי לבלות שש עשרה שעות בחברתם של אנשים אמיצים, זה התחיל בחמישי בערב.

סיום סדנת כתיבה של שי עמית, הראשונים מבחינתי הן אורי ואסנת, זוג שהגיעו מת״א הנוחה לרמת ישי על מנת להביא חזון חדש לאזור העמק והצפון, בואו תשקיעו בעצמכם זמן מוזה, בואו למקום שיעביר לכם סדנאות של כתיבה פזמונאית, כתיבה פרוזאית, שירה, נגינה על גיטרות ועוד שלל תכנים מרתקים ומעשירים. והם אמיצים בטירוף מבחינתי, לקחת סיכון ברמה כזו לא כל אחד יכול אבל הם הלכו עם הלב שלהם, באופן אישי אני יודע שהיו ועוד יש להם פחדים אבל מכאן אני רוצה להגיד להם תודה באופן אישי, בניתם מקום לתפארת ולא פחות חשוב מכך, קהילה של יוצרים ואמנים שהמשותף להם הוא מוזה, וביחד כולנו נותנים ומקבלים השראה ליצירות שלנו.

הבא בתור הוא שי עמית, החיבור ביננו התחיל לפני ארבע או חמש שנים, אז לא תיארתי לעצמי שאי פעם ניפגש, עזבו את זה מי חשב אז בכלל שאתחיל לכתוב. קיבלנו משי משימות לא פשוטות, כאלה שגרמו לנו להסתכל פנימה לתוך הנפש, מעשה שרבים מאיתנו בורחים כמו מאש בשדה קוצים. ושי נתן לנו להבין עם הרבה ביטחון, כריזמה ושקט נפשי להבין כמה אמיצים אנחנו לבוא ולחשוף את עצמנו כך בפני רבים בלי לחשוש משיפוטיות וביקורת. תודה לך איש יקר שגרמת לי להבין כמה אמיץ אני.

לשותפים במסע הכתיבה, גיא, עמית, אפרת, אסתי, אלמוג, רויטל, אסף, אביגיל, שמואל וחנה, הגענו כחבורה של אנשים בלי שום קשר אחד לשני, גילאים אחרים, סיפורי חיים אחרים, עדות אחרות. בסיום הסדנה לא יכולנו להיפרד, הבנתי כמה הכתיבה יכולה לחבר אותך לאנשים שבחיים כנראה לא היה חיבור בינכם. אומץ הלב שלכם לבוא ולחשוף את העצבים הכי חשופים, המחשבות הטורדניות, לשים את הכל בפנים בלי פילטרים שבה את ליבי, ריגשתם אותי שבוע אחר שבוע, תודה לכם על חוויה מעצימה ומעוררת השראה.

הגעתי בחמישי הביתה באופוריה מעורבבת בקצת עצב על סיום הסדנא, לא כל כך הצלחתי להירדם אבל ידעתי שאני חייב אחרת לא יהיו לי אנרגיות לאירוע ההשקה של wave ability, קבוצה לגלישת גלים לאנשים עם מוגבלויות. מהתרגשות קמתי מוקדם, נסעתי לאירוע עם המאמן גלישה שלי יוסי פרץ, הצלמת תמר גלינסקי וידידה טובה שלי רווית פרץ. שהגענו למקום האירוע ארבעתנו היינו בהלם, חיובי כמובן. מודה לא ציפיתי לאירוע ברמה כזו, יצא לי להשתתף בהפקות של אירועים בעיקר של התנדבות, אחד הדברים הקשים ביותר בהפקה שכזו הוא להניע אנשים לפעולה על סמך התנדבות.

האמיצה מס׳ 1 והמנצחת על כל הקרנבל הזה היא ענבל רייכלר. ענבל נפצעה במהלך השירות הצבאי שלה, לפני הפציעה היא הייתה גולשת גלים ולאחר הפציעה היא החליטה שהיא לא מוכנה לוותר על הגלישה. ביחד עם עמותת tom הם פיתחו וייצרו אבטיפוס של גלשן לאנשים עם מוגבלות. זה לא נעצר פה, ענבל החליטה להקים את מיזם wave abilty ולאפשר לעוד אנשים עם מוגבלויות לתפוס. גלים, היא לקחה יוזמה גייסה מתנדבים וכספים והשיא הגיע ביום שישי, מסיבת חוף מתוקתקת להשקת קבוצת הגלישה.

עדיין לא יצא לי להכיר לעומק את החבורה שגולשת איתי בקבוצה, בטוח שעוד נהיה מגובשים יותר. מפה אני רוצה למסור להם שמבחינתי חיבור ביננו כבר יש והוא דרך האומץ, האומץ לא להתבייש ולהגשים את החלומות שלכם גם עם המוגבלות, שאפו ענק, מצפה כבר בקוצר רוח לפגוש אתכם כמה שיותר ושנתפוס הרבה גלים ביחד.

לצוות המדריכים, המאמנים, המתנדבים, המשפחות, החברים, הצלמים, התקליטנים. תודה רבה על האומץ לוותר ולו במעט על הזמן הפרטי שלכם ולבוא לתמוך, לעודד ולעזור לנו להגשים חלומות.

אחרון אחרון חביב, אני

הבנתי במהלך המסע הזה כמה אמיץ אני, כמה הדברים שאני עושה בחיי הם לא טריוויאליים, ללא שום קשר למוגבלות. והבנתי שאלה האנשים שאני רוצה בסביבתי ובמהלך הדרך של השנה פלוס האחרונה הקפתי ואני מקיף את עצמי בחברים כאלה בלי להבין שאני גם אחד כזה בעצמי ובעצם משם נוצר החיבור הטבעי שלנו. אז אני אומר תודה על האומץ שבורכתי בו.

וככה עברו עלי שש עשרה שעות בחברת אמיצים

שיהיה לכם חג שמח

הרבה אהבה

אופיר דהן – מהדורה מוגבלת