בשבילי החתונה אמורה להיות תמונת הניצחון. מבחינת החברה. מבחינת המשפחה. מבחינתי. לא היה יום בחיי שהייתי הכוכב בו. בר מצווה לא הייתה, סבא נפטר באותה שנה. תמיד הייתי בצד בבית הספר, שיעורי ספורט, טיולים או במועדונים. מעולם לא היה ערב שהייתי במרכז העניינים. כל אישה יודעת שערב החתונה זה היום שלה. אתי כבר יודעת שבחתונה אני אהיה כוכב הערב.

 

ביום צילומים של החתונה, הצלם תמיד נותן הוראות לחתן ״תרים אותה״ ״תפוס אותה שניה לפני שהיא נופלת״ אצלנו זה יהיה הפוך. ״תרימי את ההינומה ותני לו נשיקה. תעשו את הסצינה של טיטאניק רק שהוא מקדימה ואת תופסת אותו. תרימי אותו ותחייכו.״ אני סתם ניצב שנשען.

 

אני צועד בשביל לחופה. ההורים שלי תופסים אותי יד ביד כמו בכיתה א׳. ברקע הדיג׳יי מנגן את ״לומדת ללכת״ של נסרין. אני עם מבט של ״עזוב דיג׳יי אני אכנס בלי שיר״. אתי מחכה לי באמצע השטיח. ההורים שלי מובילים אותי עד אליה ואז מעבירים אותי אליה ברעד וחשש שאני לא אפול כאילו הייתי מקל במרוץ שליחים.

 

אני גם מפחד שאתי תברח לי בחופה. היא תראה אותי צולע אליה ברגע האמת ותגיד לעצמה ״עם זה אני מתחתנת? זה הכי טוב שיכולתי. כבוד הרב אני מתחרטת״. הרב אומר לי ״תן לה לשתות מהיין״ אני צוחק אליו ״תן לה אתה!! אני מת מפחד לשפוך עליה את היין היא תברח״. עם הרטט של ההתרגשות אני מכוון לה את הטבעת לאצבע מכניס לה את הטבעת לנחיר באף. והעדים בחתונה ״אני עד שהוא נכה 100%״. כבוד הרב פונה לאתי ״את מתחייבת להרים אותו כשהוא נופל? את מתחייבת לגור איתו בדירה ללא מדרגות?״.

 

ממש לא נעים לי מהמוזמנים. בדרך כלל כולם מתבאסים שהחופה

לוקחת המון זמן. שהרב חופר. הם כבר מתים להיכנס לאולם ולתפוס מקום לשבת. בחתונה שלי האורחים יתעצבנו עליי עד שאני אגיע לחופה ועד שאני אפגע ואשבור את הכוס. בגלל שאני אתרגש אני ארטוט והרגל מתפקדת בצורה אקראית אני אצביע לרב על איזה מקום רחוק ״שים את הכוס פה. ככה אני אשבור פעם ראשונה״.

יש את המנהג הידוע שהחתן והכלה עוברים משולחן לשולחן כדי להגיד ״שלום תודה שבאתם״ ולהצטלם. אצלנו זה יותר דומה לאזכרה. כבר תכננו מראש שיהיה שולחן שנשב בו והאורחים יגיעו אלינו כדי להצטלם

 

וכל האירוע ירימו אותי על הכתפיים. תכננתי להקים קבוצה של כמה חברים ובני דודים ולחלק ביניהם משמרות שלא יתייעפו. כל החתונה אני אהיה במרכז העניינים. שישאלו ״איפה אתי? מישהו ראה את הכלה? איפה הכלה?״ אצלי זה קל ״איפה אופיר? הנה הוא למעלה״. ויש לנו מלא חברים נכים. הרחבה תראה כמו הפגנה של מחאת הנכים. שלטים מונפים ״אין נגישות לבופה״ ״אין תרגום לשפת הסימנים״ ״מחפש אישה עם מעלית״

 

יאללה נתראה בשמחות🙏🏻❤️