דייט בבית עם פיג׳מה קנה אותו… תלמדו בנות

 

2.לצאת איתו זה להחליף תפקידים. אני קודחת ותולה תמונות בבית, אני מרימה את הקניות, אני זורקת את הזבל. טוב שאין לו מחזור וזהו. אבל לא יצאתי פראיירית וכביסה הוא מקפל בישיבה.

 

3.כשאנחנו נכנסים למקום כלשהו כולן מסתכלות עליו במבט של ״מה לא הייתי עושה לו״

 

4.בגלל שקשה לו לזוז. כל דבר לוקח לו כפול זמן. אם הוא רוצה לפנק אותי בארוחת בוקר, אנחנו נאכל בצהריים. מראש לארוחת בוקר הוא מכין לי שניצל. ״מה שניצל לארוחת בוקר?״ יצאתי עליו ״כפרה, עד שאני אסיים להכין יהיה כבר צהריים״.

 

5.את לא יכולה לצאת עליו ״ מה אתה מגרבץ כל היום על הספה?!״ מסכן הוא לא יכול בעמידה. ואי אפשר לסמוך עליו שיקום בלילה אם מגיע גנב, אני ישנה עם אלה וחצי עין פקוחה כל הלילה.

 

6.יש חיובי, פטור מתור. לכל מקום אני לוקחת אותו, סידור בדואר, שופינג, קניות בסופר. יום שישי אחד הערתי אותו בשש בבוקר, היה לי גניקולוג ואין חניה. ייבשתי אותו שעתיים בחניית נכים. שלא יהיה לי רחוק.

 

7.הוא הכוסית במערכת יחסים שלנו. לוקח לו זמן להתקלח ולהתארגן. אני זו שמחכה לו למטה באוטו. גם שרוצים חפוז עד שהוא מדדה למיטה אני כבר נרדמת. הוא איטי בהתפשטות אבל גומר מהר. ושהוא מתרגש הוא רוטט ואין צורך בהחלפת סוללות.

8.כל יום גלון אקונומיקה על, מעל, מתחת וליד האסלה כי עם הרעידות שלו גם אחרי 38 שנה הוא לא מצליח לכוון

9.בהצעת נישואים הוא לא כרע ברך שלא יקרע את הרצועה בברך ועד שהוא פתח את הקופסא של הטבעת, רק אז הבנתי באמת מה זה נגישות.

 

10.זה לדעת מראש שכשיגיעו ילדים אין מה לעשות, לרדוף אחריהם תהיה אחריות בלעדית שלי (יעזור לדיאטה) אך לקבל זאת באהבה כי אבא שלהם יהיה אחראי על נידנוד והרדמות

אז אני מתחתנת מתישהו עם אופיר, חולה שארקו מארי תות, זה רק נשמע מנה מתפריט קינוחים אבל מדובר במחלה נוירולוגית נדירה….

היום, 3.12 היינו צריכים להתחתן ועקב הקורונה האירוע נדחה למועד בלתי ידוע, ולמה הוא נדחה הרי אפשר להתחתן באירוע מצומצם…

הנכה מתעקש על אירוע גדול שכולם יעמדו ויבכו משמחה שמישהי לקחה אותו לפני אלוהים.

 

החודש הוא חודש העלאת מודעות לשיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אז תזכרו שלי יש אחד שווה ביותר וצאו ללכוד נכה משלכן

נ.ב לאמא, אם את קוראת את זה הכל בצחוק…