הבלוג שלי התחיל ביוני 2015 עם הפוסט - ״את שחסרה ואני״
מאז התחלתי לכתוב והחיים שלי השתנו מן הקצה אל הקצה

תיכון שיפמן – טירת הכרמל "בסוף היום, רגליך צריכות להיות מלוכלכות, שיערך צריך להיות מבולגן ועינך צריכות להיות נוצצות."-שאנטי אחרי ההרצאה בשבוע שעבר ב"רוגוזין" (התיכון שלי)

חזרתי לתיכון "היה כפי שהנך – חפש דרך בעצמך – הכר את עצמך, לפני שתרצה להכיר את הילדים. חשוב נא למה אתה מוכשר ואחר כך

ראיון במוזה הבית של המוזיקה והיצירה (וידאו) אדם פסימי רואה את הקושי בכל הזדמנות, אדם אופטימי רואה הזדמנות בכל קושי.”– וינסטון צ’רצ’יל הרבה קשיים והתמודדויות

דרך חדשה התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עליי ללכת מכאן?", שאלה אליס את החתול צ'שייר "זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע", ענה

הבנתי זוהי תקופה של המון הארות ותובנות. הבנתי המון דברים על עצמי. על המציאות שלי. הבנתי שקיימת בי התנגדות ואפילו פחד מקרבה – עכשיו שאני

ההרצאה הראשונה שלי! לפני שנתיים קצת אחרי שפירסמתי את הפוסט שאני מחפש זוגיות ובעודי מחפש נתקלתי במודעה של בילי ורוית – כמו חברה שמכירה לך,