לפני 113 שנים פנה אב מודאג לבקשת עזרה עבור בנו..

לכבוד: פרופסור וילהלם אוסטוולד.
אוניברסיטת לייפציג, גרמניה.

הר פרופסור נכבד,
אנא, סלח לאב שמצא עוז בנפשו לפנות עליך לטובת בנו.
אפתח ואומר שבני אלברט הוא בן 22 והוא אומלל משום שאין לו משרה.
ושמדי יום מתחזקת אצלו התחושה כי אבדה לו דרכו המקצועית והוא מנותק.
נוסף על כך, מדכאת אותו המחשבה כי הוא נופל מעמסה עלינו, בהיותנו אנשים דלי אמצעים..
הרשיתי לעצמי לפנות אליך ולשטוח בפניך את בקשתי. כתוב לו, אם תוכל, כמה מילות עידוד, כדי שתתעורר מחדש הנאתו מן החיים ומן העבודה.
נוסף על כך, אם תוכל להשיג בעבורו משרת עוזר לימים אלה או לסתיו הבא, אהיה אסיר תודה לך לעד.
אני מרשה לעצמי לציין שבני אינו יודע דבר על אודות הצעד הלא שגרתי הזה שלי. 
אני נותר, הר פרופסור נכבד ביותר, מסור לך.
בכבוד,
הרמן איינשטיין.

פרופסור אוסטוולד מעולם לא השיב על המכתב.
(הרמן איינשטיין, אביו של אלברט איינשטיין ,שנת 1905, מתוך הספר 'סיפורה של התגלית הגדולה בהיסטוריה,' E=MC2 , דיוויד בודאניס(

אלברט איינשטיין כתב בדיוק באותה שנה מאמרים פורצי דרך שישנו לעד את התפיסה שלנו על היקום והקיום שלנו. ובדיוק באותה שנה הביא לעולם את תורת היחסות: E=MC^2.

ולמה כל ההקדמה הזו?

לפעמים נראה לנו שאנחנו במקום הכי קשה ובנקודת השפל שלנו. ולפעמים שם בנקודה הכי חשוכה שלנו, בדיוק בה, מחכה לנו הפריצה האדירה שלה חיכינו.

לפני 3 שנים וקצת הגעתי מבחינתי לנקודת השפל האישית שלי, היו לי הרבה מאוד הצלחות בחיים, אך בתחום אחד הרגשתי כישלון טוטאלי, תחום הזוגיות. הפריצה שלי בתחום הגיעה בזכות חבר ילדות שלחץ עלי לכתוב על כך פוסט בפייסבוק. כשאני מסתכל על הפוסט שכתבתי בזמנו, אני רואה אדם מתוסכל, נואש, שלא ראה את האור בקצה המנהרה.

שלושה שבועות אחרי הפוסט כבר הכרתי את בת הזוג הראשונה שלי. שלוש שנים אחרי הפוסט היו לי כמה מערכות יחסים, עשרות דייטים ואינטראקציות כאלו ואחרות עם נשים.

בעקבות הרבה מאוד שיחות שהיו לי עם משפחה, עם חברים ועם מכרים, נחשפתי להרבה מאוד אנשים שהתייאשו, שהרימו ידיים, שוויתרו, שחושבים שהאהבה והזוגיות לא תגיע אליהם. למדתי שזה קל מאוד להגיע למקומות האלה, אבל הרבה יותר קשה להגיד לעצמך שזה מגיע לך, שזה יגיע אליך בזמן ובמקום הנכון, בזמן שנראה לנו שכולם מסביבנו מתקדמים הלאה.

ולאלו שהרימו ידיים והתייאשו אומר כך: תמיד כשאני נמצא בנקודה חשוכה, אני נזכר בסיפור של איינשטיין שנותן לי אור.

קחו לכם כמה פנינים מהחכמה של האיש יוצא הדופן והנחוש בדרכו:

"אני אסיר תודה לכל מי שאמר לא, הם הסיבה שעשיתי זאת בעצמי"

"חשיבה לוגית תוביל אותך מ-1 ל-2, הדמיון יוביל אותך לכל מקום"

"אתה נכשל רק כשאתה מפסיק לנסות"

"מה שחשוב הוא לא להפסיק לשאול שאלות"

"זה לא שאני כזה חכם, אני פשוט נשאר עם הבעיות למשך זמן ארוך יותר"

אז

תקראו לי תמים

תקראו לי נאיבי

תקראו לי רומנטיקן

תקראו לי ילד שלא התבגר

תקראו לי חולם בהקיץ

תקראו לי פנטזיונר

אני עדיין מאמין באהבה כזו.. כן.. כמו בסרטים, קיטשית, רומנטית, דביקה וכל השאר. ולא, אני לא מתכוון להתייאש או להרים ידיים, וגם אם זה ייקח עוד זמן – אני יודע שזה יגיע.

מדהים כמה אפשר ללמוד מהאיש הזה אפילו על אהבה..

ט"ו באב שמח

שהאהבה תמיד תקיף אתכם

אופיר